אייל מבורך טויטו ז״ל

אייל כל חייו כתב.
כשבועיים לאחר שנהרג בינואר 2024
קיבלנו את הציוד שלו.
כשהדלקנו את הנייד שלו, הצ׳אט שהיה נעוץ בטלפון שלו היה קבוצה שלו עם עצמו שנקראת עצמי.
התחלנו לגלול בקבוצה הזו, בהתחלה חשבנו שזו קבוצה בה הוא רשם לעצמו דברים צבאיים בשבילו שלא ישכח.
אחרי המשך גלילה, נתקלנו ברשומה לה הוא קרא-
בשביל מה אני נלחם.
קריאת הרשומה הותירה אותנו נפעמים.
נפעמים מהניסוח הרהוט, מהתוכן, מעומק הדברים ומהבהירות בה אייל הניח את הדברים.
עצם זה שאייל כתב באופן מאוד ספציפי, מפורט ולפרטי פרטים, ריגש אותנו מאוד.
לקחנו את הטקסט המכונן של אייל והפכנו אותו לסימנייה.
הדפסנו אותה כבר באלפי עותקים בעברית וגם באנגלית.
המשפט הכי חזק בענינו הוא המשפט:
סבא שלי לחם והתעקש להגיע לפה, אני דואג לזה שנישאר פה לתמיד.

סבא של אייל עלה לארץ מדרום אפריקה לבד.
הוא השאיר אחריו הורים, אח ואחות בדרום אפריקה ובנה פה חיים מלאים.
אייל הגשים לסבא שלו חלום כשסיים את קורס הקצינים והפך לנכד הראשון הקצין במשפחה.

מקריאת וגילוי כתביו של אייל התחדשה והתחדדה לנו הבהירות של תודעתו בחשיבות המלחמה. הידיעה שהלך לקרב בראש מורם, מתוך בחירה ואמונה גדולה בדרכו מרגשת אותנו מאוד.
הבגרות בה נכתב הטקסט, הציונות ואהבת הארץ ללא פשרות גם מאוד משמעותית ומרגשת אותנו.